עבירות מע"מ: מתי טעות בדיווח הופכת לתיק פלילי, ומה קובע החוק

לא כל טעות בדוח מע"מ היא עבירה פלילית. חוק מס ערך מוסף מבחין בין שתי רמות: הפרות של חובות דיווח ורישום (סעיף 117(א) לחוק), שהעונש המרבי עליהן הוא שנת מאסר, לבין מעשים שנעשו במטרה להתחמק מתשלום מס (סעיף 117(ב)), שהעונש המרבי עליהם הוא חמש שנות מאסר. ההבדל בין השתיים הוא בעיקר שאלת הכוונה – ובשאלה הזו מוכרעים תיקים רבים.

שתי רמות של עבירות מע"מ

בקבוצה הראשונה, לפי סעיף 117(א), נמצאות הפרות שאינן דורשות הוכחה של כוונה להתחמק ממס. בין היתר:

• אי-הגשת דוח במועד;
• אי-ניהול פנקסי חשבונות, או ניהולם בסטייה מהותית שנקבעה בקביעה סופית;
• מסירת ידיעה לא נכונה או לא מדויקת בלי הסבר סביר;
• אי-הוצאת חשבונית מס כשהייתה חובה להוציאה;
• הוצאת חשבונית מס ואי-תשלום המס הכלול בה במועד;
• סירוב להתייצב לחקירה או למסור מסמכים, לאחר שנדרשתם לעשות זאת.

בקבוצה השנייה, לפי סעיף 117(ב), נמצאים מעשים שנעשו במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס – למשל מסירת ידיעה כוזבת, הוצאת חשבונית בלי שהתקיימה עסקה, ניכוי מס תשומות בלי מסמך מתאים, ניהול פנקסים כוזבים ושימוש במרמה או בתחבולה. על אחת העבירות הנפוצות בקבוצה הזו כתבנו במאמר חשבוניות פיקטיביות: מה הסיכון ומה עושים אם נחשדתם.

מה העונש על עבירות מע"מ?

• עבירות לפי סעיף 117(א): עד שנת מאסר.
• עבירות לפי סעיף 117(ב), שנעשו במטרה להתחמק ממס: עד 5 שנות מאסר או קנס.
• מי שפעל כדי שאדם אחר יתחמק מתשלום מס (סעיף 117(ב1)): עד 5 שנות מאסר.
• עבירות בנסיבות מחמירות (סעיף 117(ב2)) – למשל הרשעה קודמת בעבירה דומה בשלוש השנים האחרונות, או התחמקות ממס בסכום שעולה על הרף שנקבע בחוק: עד 7 שנות מאסר או קנס מוגדל.

אלה העונשים המרביים שקובע החוק. העונש בפועל נקבע לפי נסיבות התיק – בין היתר גובה המס, משך התקופה, האם החוב שולם והאם לנאשם יש עבר פלילי.

מי עלול להיות אחראי כשמדובר בחברה?

כשהעבירה נעברה בידי חברה או שותפות, סעיף 119 לחוק קובע שגם מנהל פעיל, שותף פעיל, חשב, מנהל חשבונות או פקיד אחראי אחר עלולים להיות אשמים בה – אלא אם יוכיחו שהעבירה נעברה שלא בידיעתם, או שנקטו את כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח שהחוק יקוים. לכן גם מנהלים שלא עסקו בעצמם בדיווח למע"מ צריכים לבדוק את מצבם כשנפתחת חקירה בחברה.

אפשר לסיים תיק מע"מ בלי הליך פלילי?

במקרים מסוימים כן. סעיף 121 לחוק מאפשר למנהל מע"מ, בהסכמת החשוד, לקחת כופר כסף; משנעשה כך, ההליך המשפטי בעניין העבירה מופסק. אחרי שהוגש כתב אישום, אפשר לקחת כופר רק בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך. כופר אינו זכות, וההחלטה עליו תלויה בנסיבות התיק. הרחבנו על כך במאמר אפשר לסגור תיק מס בלי כתב אישום?

מה עושים כשמתחילה חקירה במע"מ?

• לא מוסרים גרסה ולא חותמים על הודעה לפני שמבינים במה אתם חשודים.
• לא משנים, לא מוחקים ולא "מסדרים" מסמכים או רשומות – מעשה כזה עלול להיחשב עבירה בפני עצמה.
• אוספים את המסמכים הרלוונטיים: דוחות, חשבוניות, הנהלת חשבונות והתכתבויות עם רואה החשבון.
• מתייעצים עם עורך דין מע"מ לפני החקירה, ולא אחריה.

קיבלתם זימון? כדאי לקרוא גם את המאמר קיבלתי זימון לחקירה ברשות המסים – מה עושים עכשיו?

מחפשים עורך דין מע"מ?

מחפשים עורך דין מע"מ או עורכת דין לעבירות מע"מ? עו"ד מורן איפרגן, תובעת לשעבר ברשות המסים, מייצגת בחקירות ובתיקים פליליים בתחום המע"מ והמסים. הפגישות מתקיימות במשרד בירושלים, בקריית אונו או בזום. לפרטים נוספים: עורך דין מע"מ – עבירות וחקירות מע"מ, או בטלפון 050-255-4855.

המידע במאמר הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה צריך להיבחן לגופו.